פסק-דין בתיק ת"א 68-10-08

התביעה וטענות הצדדים

1.      התובעת, חברה בע"מ, שעסקה בתחום הבנייה בזמנים הרלבנטים לתביעה, עותרת לחייב את הנתבע ביתרת סכומים שלא שולמו לה על ידו במסגרת הסכם לבניית דירת מגורים בדלית אל כרמל.

2.      לטענת התובעת, בחודש יוני 2004, חתם הנתבע על הזמנת עבודה בה התחייב לשלם לה סך כולל של 190,000 ש"ח תמורת התחייבות לבנות שלד בניין (דירת מגורים ששטחה 163 מ"ר) וקיר תומך (ששטחו 42 מ"ר) כולל קידוחים וחפירות. במסגרת התמורה לעיל, התחייבה התובעת לשאת בעלות החומרים הדרושים.

אין מחלוקת שהקיר התומך לא נבנה בסופו של יום.

3.      התובעת טוענת כי במהלך ביצוע העבודה שילם לה הנתבע ע"ח התמורה, סך כולל של 79,200 ש"ח במזומן ובשיקים. חרף פניות של התובעת לתשלום יתרת התמורה, הנתבע לא שילם, והתובעת, לשם הקטנת נזקיה, הפסיקה את הבנייה טרם יציקת גגון מעל חדר המדרגות, והודיעה לנתבע כי ככל שלא ישלם, היא לא תשלים את העבודה. הנתבע, מצידו, שכר קבלן אחר שהשלים את יציקת הגגון וניתק עמה את הקשר. התובעת מעריכה עבודה זו של יציקת הגגון בעלות של 10,000 ש"ח ולכן לאחר ניכוי עלות הגגון מיתרת החוב, נותר הנתבע חייב לתובעת סך נומינלי של 100,800 ש"ח. סך זה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עומד לטענתה נכון ליום הגשת התביעה על סך 131,553 ש"ח.

4.      מנהל התובעת מר ראפת זאהר (המכונה גם ראיד), מעיד בתצהירו (ת/1) כי מועדי התשלום ושלבי העבודה סוכמו בע"פ, ולפיהם הנתבע התחייב לשלם מקדמה בסך 100,000 ש"ח ולשם כך פנה אליו הנתבע וביקש חשבונית על סך זה כדי לקבל הלוואה ממקום עבודתו. ביום 06/06/04 הוצאה החשבונית לבקשתו ע"ס 100,000 ש"ח ובאותו חודש החלה העבודה של קידוחים וחפירות ואחר כך בניית שלד הבניין. לטענתו, הנתבע התחייב לשלם 90% מהתמורה המוסכמת (היינו 179,000 ש"ח) לאחר שתושלם יציקת התקרה הראשונה ואת היתרה בגמר העבודה. בפועל, ביום 10/06/04 העביר סך של 30,000 ש"ח ולאחר מכן העביר שיקים שלו, של אביו ושל צדדים שלישיים טיפין טיפין, בניגוד להסכמה לעיל.

ע"פ תצהירו, בעקבות כך עצרה התובעת את העבודה, הנתבע ואביו פנו לתובעת בבקשה לחזור לעבודה תוך הבטחה כי הנתבע יקבל את ההלוואה ממקום העבודה וישלם לפי מה שסוכם והתובעת ניאותה להמשיך. כשהגיעו לשלבים הסופיים (יציקת גג בטון של כ-20 מ"ר וקורות מעל בלוקים פנימיים) כשכל חומרי העבודה כבר היו באתר ומאחר והנתבע לא עמד בתשלומים, וחלק מהשיקים שמסר חוללו, הופסקה העבודה. הנתבע ואביו איימו כי יכניסו קבלן אחר במקומה ואכן כך עשו.

5.      לטענת הנתבע, בתחילת 2004 החליט לבנות את ביתו בדלית אל כרמל על חלקה שקיבל כחייל משוחרר. התובעת הציעה לו לבנות את ביתו תוך הצגת מצג של חברה יציבה ומבוססת כלכלית. התובעת נתנה הצעה לבניית הבית עליה חתם מתוך ידיעה כי אין זה חוזה מחייב וכי חוזה ייחתם במועד מאוחר יותר. אותה הצעה שאינה נושאת תאריך, מהווה מסמך ראשוני כוללני ללא פירוט של העבודות שתבוצענה וכמויות וממילא מובן שלא כוללת מפרט טכני ותוכניות. מדובר במסמך של הערכה גולמית ראשונית.

לטענתו, בניגוד לטענת התובעת לפיה החלה את העבודה ביוני 2004 לאחר חתימת הזמנת העבודה, העבודה החלה כבר בחודש מאי 2004 בהתאם לקבלה ששילם אביו של הנתבע לאיזוטופ לצורך בדיקת הבטון.

6.      הנתבע טוען כי התובעת החלה בבניית הבית לאחר שקיבלה באופן רציף ושוטף כסף עבור עבודתה, בהעברות בנקאיות בשיקים ובמזומן.

לתדהמתו הפסיקה התובעת את העבודה בחודש אפריל 2005. עד לאותו מועד שולם לתובעת סך של כ-147,000 ש"ח (ולאחר מכן שולמו סכומים נוספים). הנתבע ואביו פנו לתובעת ואז התברר כי התובעת בקשיים כלכליים ואינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. הואיל והתובעת הפרה התחייבותה והפסיקה עבודתה, נאלץ הנתבע להתקשר עם קבלן אחר בשם אסעד מאלק שיסיים את העבודות. בגין הנ"ל נגרמו לו הוצאות חדשות ונוספות.

נוכח מצבה של התובעת, וידיעה כי לא יהיה ממי לגבות, לא הגיש תביעה נגדית.

7.      לטענת הנתבע, ביום 15/06/05 קיבל דרישה מבטון קדמני לשלם סך של 8,662 ש"ח בשל חוב עבור בטון ליציקה מיום 31/08/04 בבית שנבנה עבורו, בעוד כזכור, התובעת התחייבה לשאת בעלויות הבנייה והוא נאלץ לשלם גם סכום זה.

8.      הנתבע טוען כי כרטסת הנהלת חשבונות אותה מציגה התובעת נערכה בדיעבד, יש בה אי דיוקים רבים ומטעים ואינה כוללת את כל התקבולים שקיבלה עבור הבנייה.

כל השיקים של אבי הנתבע כובדו למעט אחד על סך 1,500 ש"ח מיום 15/03/05 ששולם במלואו במזומן.

9.      בסופו של יום טוען הנתבע ששילם לתובעת מעבר למה שהיה חייב בשים לב למה שבנתה התובעת בפועל ולכן יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

10.  אין חולק שהסכום המוסכם לביצוע מלוא העבודה לרבות החומר (כולל קידוחים וקיר תומך) הועמד על 190,000 ש"ח כולל מע"מ.

אין חולק כי הקיר התומך לא בוצע ע"י התובעת.